קיימות כיום שלוש שיטות עיקריות להתקנת לוחות קיר פורניר עץ: מסמר, תלייה יבשה והדבקה.
1. התקנת מסמרים
החיסרון הגדול ביותר של התקנת מסמרים הוא הצורך למלא חורי מסמר, מה שהופך את ההתקנה הסטנדרטית לבלתי אפשרית. איכות ההתקנה תלויה במידה רבה במיומנות ובמוסר העבודה של העובדים והציירים. בנוסף, נדרשים מדחס אוויר ואספקת חשמל באתר העבודה; אחרת, בנייה בלתי אפשרית. מספר שנים לאחר ההתקנה, שכבת תיקון החור בציפורן עלולה להתקלף, או שהפנלים עלולים להתעוות עקב ציפורניים רופפות.
2. שיטת תלייה יבשה
ידועה גם כשיטת-תליית האוויר. שיטה זו משתמשת במתלי מתכת כדי לתלות ישירות את הפורניר מהקיר או על מסגרת פלדה, ללא צורך בהדבקה. העיקרון הוא לקבוע נקודות נשיאת עומס ראשיות- על המבנה הראשי ולקבע את הפאנלים לבניין באמצעות מתלי מתכת, היוצרים משטח קיר דקורטיבי מעץ.
3. שיטת הדבקה
לעומת שיטת התלייה היבשה. השיטה הנפוצה ביותר, הדבקה, משמשת בשלבים המאוחרים של השיפוץ. לאחר השלמת הרצפה מותקנים פנלים דקורטיביים על שכבת הבסיס באמצעות דבק ופסי הרכבה (שכבת הבסיס כבר הוכנה ופולסה על ידי עובדי השיפוצים-במקום בשלבי השיפוץ המוקדמים). תלייה יבשה- דורשת התאמות אנכיות נחוצות במהלך התקנת הלוח, ובכך מאטה את התהליך. זה בעייתי במיוחד כשהזמן דחוק. שימוש בהדבקת דבק מונע את הטרחה של תיקונים ועבודות חוזרות עתידיות, וכן ממזער את הסיכון לפגיעה בלוחות הדקורטיביים הנגרמים משלבים שונים בתהליך השיפוץ.
